סוכרת היא הפרעה בחילוף החומרים בגוף, הגורמת לעלייה ברמות הסוכר (גלוקוז) בדם. שמה הלטיני של המחלה הוא Diabetes mellitus ומשמעותו: "שתן מתוק". סוכרת היא מחלה שעדיין אין לה מרפא, אם כי שילוב של דיאטה, טיפול תרופתי ופעילות גופנית, יכולים להבטיח לחולים בה איכות חיים טובה. קיימים שלושה סוגי סוכרת עיקריים - סוכרת נעורים, סוכרת מבוגרים וסוכרת הריון:

סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1). כ-10% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת נעורים. סוכרת זו מופיעה בעיקר אצל ילדים ומבוגרים לפני גיל 40. המחלה תופיע כאשר הגוף אינו מייצר אינסולין. אינסולין הוא הורמון המופרש מתאי הבטא שבלבלב אל מחזור הדם. הוא בעל השפעה גדולה על קצב חילוף החומרים בגוף (פירוט בהמשך). כשאין אינסולין, הסוכר אינו נכנס לתאים ונשאר בדם ולכן רמת הסוכר בדם עולה. במצב זה, צריך לתת למטופל אינסולין באופן קבוע.

סוכרת מבוגרים (סוכרת מסוג 2). כ-90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת מבוגרים. סוג סוכרת זה פוגע בעיקר במבוגרים מעל גיל 30 אך לעתים גם במתבגרים, בעיקר אלה הסובלים מהשמנת יתר. המחלה מופיעה באיטיות ומתגלה לעתים קרובות בבדיקת דם מקרית. סוכרת מבוגרים היא בעלת מרכיב גנטי חזק מאוד, אך למאפייני אורח חיים יש השפעה מכריעה על התפתחות ומהלך המחלה. סוכרת מבוגרים היא מחלה פרוגרסיבית, כלומר, החולים נדרשים ליותר ויותר טיפול עם חלוף השנים.

סוכרת הריון. סוכרת הריון היא מקרה פרטי של סוכרת מבוגרים. במהלך ההריון המבנה ההורמונלי של האישה עובר שינויים משמעותיים. שינויים שכאלה, בכל מצב שהוא לא הריון, היו גורמים תסמינים קשים מאוד לסובל מהם. השינויים מרחיקי הלכת מהווים עומס אדיר על מערכת האינסולין. לצד צריכת סוכר מוגברת על ידי האישה והשמנה, מופרשים לדם האישה הורמונים רבים המתנגדים לאינסולין (כגון קורטיזול, הורמון האחראי בעיקר על חילוף החומרים בגוף ומשוחרר בתגובה למצבי לחץ).

מסיבה זו, הריון חושף בעיות קודמות שעד כה היו חסרות משמעות. לדוגמה, תנגודת אינסולין (חוסר רגישות לאינסולין) קלה, שעד כה הייתה סמויה, הופכת לסוכרת לכל דבר עם העומס הנוסף שמוטל על תאי הבטא בהריון. 3% מהנשים ייפתחו סוכרת הריון עם הכניסה להריון, מתוכן 40%-60% ייפתחו סוכרת סוג 2 בהמשך חייהן, דבר המספק הוכחה נוספת לכך שסוכרת ההריון נבעה מבעיה קלה, ששנים אחר-כך, החמירה והפכה למחלה קשה. על נשים בהריון לבצע בדיקת העמסת סוכר בין שבוע 24 לשבוע 26 במטרה לשלול הסיכוי לסוכרת הריונית (פירוט בהמשך).

אינסולין. אינסולין הוא הורמון בעל השפעה על קצב חילוף החומרים בגוף ועל תפקודים נוספים. לאינסולין שלושה תפקידים עיקריים בגוף: הוא גורם גדילה חשוב המעודד תאים להתחלק, הוא הורמון המשפיע על תאים שונים להתמיין לתפקידים שונים ובעיקר, התפקיד הקשור ביותר לסוכרת, תפקידו הוא לשלוט על רמות "חומרי המזון" בדם כגון סוכר, שומנים ועוד. האינסולין מיוצר בתאי הבטא בלבלב ומשמש "מפתח" המאפשר את כניסת הסוכר לתאים.

האינסולין מתפרק בקיבה, לכן, לא ניתן לתת אותו לחולי סוכרת בטבליות דרך הפה. הדרך היעילה למתן אינסולין היא בזריקות תת עוריות - כך האינסולין נספג בזרם הדם ומאפשר לסוכר להיכנס לתאים ולהפוך לאנרגיה זמינה.

חולי סוכרת נעורים תלויים לחלוטין באספקת האינסולין מאחר והלבלב בגופם איננו מסוגל לייצר אינסולין כלל. לחולי סוכרת מבוגרים יש חוסר יחסי בהפרשת אינסולין, או חוסר מוחלט. הטיפול בהם נע בין תרופות להורדת רמת הסוכר ועד לשימוש בזריקות אינסולין.

הדרכים הטבות ביותר לקבל כיום אינסולין הן על ידי זריקות אינסולין או על ידי משאבת אינסולין המחוברת לגוף באופן קבוע באמצעות צינורית ומזליפה יחידות אינסולין קבועות מראש.

להלן סוגי האינסולין הקיימים:

1. אינסולין בעל טווח קצר מאוד. זהו אינסולין המתחיל להשפיע דקות ממועד ההזרקה. לאחר כמה שעות הוא כבר אינו פעיל. לקבוצה זו שייכים האינסולינים אפידרה, ליספרו ועוד.

2. אינסולין בעל טווח קצר. מתחיל להשפיע תוך כחצי שעה, שיא ההשפעה תוך שעתיים, לאחר כשבע שעות מסתיימת ההשפעה. לקבוצה זו שייכים הסוגים אקטרפיד, הומולין R, רגולר.

3. אינסולין בעל טווח בינוני. מתחיל לפעול לאחר שעתיים, פעיל בגוף עד כ-12 שעות. לקבוצה זו שייכים הסוגים הומולין N, אינסולטרד.

4. אינסולין בעל טווח ארוך. פעיל במשך כיממה. לקבוצה זו שייכים הסוגים לנטוס, לבמיר.

5. אינסולין מיקס. אינסולין מיקס הוא תערובת של שני סוגי אינסולין באותו מזרק. לדוגמא באינסולין 70/30 יש לדוגמא: 70% אינסולין טווח בינוני יחד עם 30% אינסולין טווח קצר.

בדיקת סוכר בדם. בישראל בלבד כחצי מיליון איש סובלים מסוכרת ונדרשים לבצע מדי יום בדיקת סוכר בדם, כדי לדעת מתי יש צורך בהזרקת אינסולין, או לזהות היפרגליקמיה, שהיא רמה גבוהה של סוכר בדם.

מחקרים קליניים גדולים שנערכו בשני העשורים האחרונים, הראו כי איזון מיטבי של רמת הסוכר בדם אצל סוכרתיים משפר באופן משמעותי את התוצאות הקליניות של המחלה ומגן על החולה מפני סיבוכי סוכרת בעתיד. שמירה על איזון מרבי מחייבת את האדם הסוכרתי לבצע בדיקת סוכר בדם באופן תכוף, ולהתאים את הטיפול התרופתי או מינון האינסולין לרמות הסוכר המשתנות, למצב הגופני, לארוחות ולפעילות הגופנית.

בדיקת סוכר בדם יכולה להתבצע על ידי לקיחת דם מאדם במבחנה ובדיקת הדם במעבדה, או בעזרת מכשיר פשוט הנקרא גלוקומטר, שמאפשר למדוד את ריכוז הסוכר בדם באופן עצמאי באמצעות דקירה קטנה באצבע בלבד. את ריכוז הסוכר בדם מודדים במדדים הנקראים %mg או ב-mg/ml. ריכוזי סוכר תקינים נחשבים בין 60mg/ml ל-140mg/ml. במקרים של היפרגליקמיה, ריכוז הסוכר בדם יהיה מעל 140mg/ml.

בדיקת העמסת סוכר בהריון. על נשים בהריון לבצע בדיקת העמסת סוכר בין שבוע 24 לשבוע 26 במטרה לשלול הסיכוי לסוכרת הריון. בדיקת העמסת סוכר כוללת שני שלבים:

1. שלב א' - בדיקת העמסת סוכר 50 גר'. בדיקה זו לא מאבחנת סוכרת הריון, אלא רק מצביעה על נשים בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת במהלך ההריון. הנשים שימצאו בסיכון יתבקשו לעבור גם את הבדיקה השנייה, המאבחנת סוכרת הריון. במהלך בדיקת העמסת סוכר 50 גר' על האישה לשתות מים בהם מומסים 50 גר' גלוקוז (סוכר ענבים). כעבור שעה נבדקת רמת הסוכר בדם. תוצאה של מעל 140mg/dl תחשב תוצאה חיובית (גבוהה) ותחייב בדיקה נוספת של העמסת סוכר 100 גר'.

2. בדיקת העמסת סוכר 100 גר'. כאמור, בדיקה זו מתבצעת במידה והתקבלו תוצאות חיוביות במהלך בדיקת העמסת 50 גר' סוכר, או במספר מקרים נוספים. במהלך הבדיקה על האישה לשתות מים בהם מומסים 100 גר' גלוקוז (סוכר ענבים). להלן הערכים התקינים של הבדיקה:

בצום - עד 95mg/dl
לאחר שעה משתיית מי הגלוקוז - עד 180mg/dl
לאחר שעתיים - עד 155mg/dl
לאחר שלוש שעות - עד 140mg/dl

סימפטומים של סוכרת. הסימפטומים של סוכרת נעורים וסוכרת מבוגרים הם, בין היתר:

1. רעב. זאת משום שהגלוקוז אינו מגיע לתאים.

2. השתנה מרובה. מאחר ורמת הגלוקוז בדם גבוהה, הכליות מנסות להיפטר מהעודפים. הדבר כולל השתנה מרובה במשך היום והלילה.

3. צמא. בגלל איבוד הנוזלים, הגוף מנסה להשלים את החסר ומאותת בעזרת צמא.

4. עייפות יתר. תוצאה של מצב רעב.

5. ריח אצטון מהפה. הגלוקוז אינו מגיע לתאים ולכן הכבד מפרק שומנים לגלוקוז. תוצר הלוואי של הפרוק הוא אצטון.

תזונה לחולי סוכרת. חולי סוכרת צריכים להקפיד על תפריט יומי מאוזן ומוקפד על מנת להאריך חיים ולהקל על איכותם. עליהם לא להתפתות ולאכול מזון שמן ומתוק. הטיפול בתזונה לחולי סוכרת מהווה חלק עיקרי ובלתי נפרד במניעת סוכרת ובטיפול בה, ומטרותיו העיקריות הן איזון רמת הסוכר בדם, מניעת סיבוכי המחלה או טיפול בהם. להלן מבחר המלצות תזונה לחולי סוכרת:

1. פחמימות. יש לאכול פחמימות מסוג העמילנים: לחם, אורז, פסטה, בכל ארוחה. כדאי להימנע מסוכרים פשוטים כגון: ריבה, ממתקים, שוקולדים וכדומה. חשוב לשים לב לכמות הפחמימות שאוכלים בכל ארוחה, הקפדה על כמות הפחמימות תסייע לשמור על איזון הסוכרת.

2. חלבונים. חשוב שחולה סוכרת לא יצרוך כמות חלבונים מעל לכמות המומלצת, כדי לשמור על תפקוד הכליות. אצל חלק מהסוכרתיים, בשלב מתקדם של המחלה, מתרחשת ירידה בתפקוד הכליות.

3. שומנים. בשל הנטייה לפתח רמות שומנים גבוהות בדם, רמת הסיכון לחלות במחלת לב גבוהה יותר מאשר כלל האוכלוסייה. לכן, מומלץ לאכול מזון המכיל שומן מן הצומח ולהפחית במזונות המכילים כמות רבה של שומן מן החי ושומן רווי. מזונות כגון: חמאה, מרגרינה, שוקולד, קצפת, מוצרי חלב שמנים, נקניקים ומוצרי בשר שמנים, מאפים העשויים מבצק עלים, אינם מומלצים לחולי סוכרת. מומלץ לאכול מזונות המכילים שומן מן הצומח, כמו: שמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, טחינה, גרעינים ואגוזים.

4. סיבים תזונתיים. לחולי סוכרת מומלץ לשלב מזונות העשירים בסיבים תזונתיים בתפריט האישי. הסיבים במזון מאפשרים פעילות מעיים תקינה ומסייעים לשמירה על רמות סוכר מאוזנות בדם. מומלץ לצרוך מזונות כגון: ירקות ופירות עם הקליפה, לחם ודברי מאפה מחיטה מלאה, קטניות, דגנים מלאים, קוואקר, בראנפלקס ועוד.

5. שתייה. מומלץ לשתות משקאות ללא סוכר: מים, סודה ומשקאות הממותקים בממתיק מלאכותי.

היפרגליקמיה. היפרגליקמיה היא רמה גבוהה של סוכר בדם (היפר - עודף, גליק - גלוקוז). אצל אדם בריא, לאחר אכילת מזון כלשהו המכיל סוכר, מופרש לדם האינסולין. האינסולין מאפשר לסוכר להיקלט בתאים. כך שומר הגוף על רמות קבועות יחסית של סוכר בדם, ומונע מצב של היפרגליקמיה.

אצל חולים במחלת הסוכרת, יש בעיה בהפרשת האינסולין או ביכולת השפעתו על התאים. במצב כזה, לא יקלט הסוכר בתאים לאחר אכילת מזון כלשהו, אלא יישאר בדם. ריכוז הסוכר בדם יעלה, ותתרחש היפרגליקמיה.

היפוגליקמיה (נפילת סוכר). היפוגליקמיה, היא רמה נמוכה של סוכר בדם. ירידה ברמת הגלוקוז בדם גורמת לעלייה בשחרור האדרנלין, הגלוקגון והקורטיזול - הורמוני סטרס בעלי השפעה ממריצה. לכן מצבי היפוגליקמיה מעודדים התנהגות היפראקטיבית והפרעות קשב ולמידה. היפוגליקמיה עלולה גם לגרום להפרעות שינה.

אירועי היפוגליקמיה הם תופעה נפוצה ומוכרת אצל חולי סוכרת המטופלים באינסולין, בשל העדר המנגנון המווסת אוטומטית את הפרשת האינסולין מהלבלב כתגובה לרמת הסוכר בדם. מינון-יתר של אינסולין שהזריק לעצמו המטופל, דילוג על ארוחה, או פעילות גופנית מוגברת יגרמו לתופעת היפוגליקמיה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר