האם הילדים שלכם מחוננים?

בין אמצע ינואר לאמצע מרץ 2012 ייגשו לשלב ב של מבדקי המחוננות אלפים רבים של ילדים בכל רחבי הארץ. בחודש יוני, לאחר שמכון סאלד, הממונה על עריכת המבחנים יסיים את בדיקתם, חלק מהם יקבל מכתב ובו הבשורה: "התקבלת לתכנית המחוננים ביישוב X". יהיו ילדים שיקבלו מכתב ובו הבשורה: "התקבלת לתכנית המצטיינים...". רוב הילדים שניגשו לשלב ב של מבדקי איתור המחוננים בשבוע שעבר יקבלו תשובה שלילית. למען כל אותם ילדים ומשפחותיהם אציג בשישה מאמרים, במהלך השבועות הקרובים, כמה מהטעויות הנפוצות ביותר שאני נתקלת בהם לגבי ילדים מחוננים, חינוכם וטיפוחם. מאמר זה יעסוק בטעות הנפוצה ביותר: "אם ילדי לא נבחר לתכנית המחוננים בעירנו סימן שהוא לא מחונן".

למידע נוסף על ילדים מחוננים היכנסו לפורומים:
פורום אספרגר - PDD, חינוך מיוחד
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום התפתחות תינוקות
פורום פלדנקרייז, שיטת פלדנקרייז, התפתחות תינוקות
פורום פסיכולוגיה ילדים

1. אין הגדרה אחת מקובלת למחוננות

קיימות הגדרות רבות ושונות למחוננות. הן מתקיימות בו-זמנית, לצרכים שונים, באזורים גיאוגרפיים שונים ובקרב שכבות אוכלוסיה שונות. לפיכך, ההגדרה של משרד החינוך, היא אחת מתוך רבות, הגדרה שאינה מביאה בחשבון הישגים "אמיתיים", שהם-הם העומדים ביסוד השימוש בתואר "מחונן" לא רק בקרב ילדים בני 7 אלא אף בקרב בוגרים. לדוגמה: ילד בן 7 שהוא אלוף הארץ בשחמט לילדים עד גיל 10 לא אותר כמחונן במבחני מכון סאלד. אפילו מבלי לקחת בחשבון את העובדה, שיכולות כה גבוהות בשחמט הן בקורלציה גבוהה עד-מאוד ליכולות מתמטיות-לוגיות, הרי נשאלת השאלה: האם עצם ההישג, בגיל שבו אנחנו מצפים רק לפוטנציאל להישגים, אין די בו כדי לקבוע שהילד מחונן?

2. החלוקה ל"מחוננים" לעומת: "אינם מחוננים" היא, במקרים רבים, מעושה, מלאכותית, ובעיקר – חסרת תועלת

כאשר יש להחליט מי "זכאי" לחינוך מיוחד למחוננים ומי לא, חייבים להשתמש בקריטריון זכאות כלשהו. עם זאת, יש לזכור שהשימוש בקריטריון של משרד החינוך, שהוא גיאוגרפי, אינו הוגן כלפי מספר רב של ילדים, אינו אובייקטיבי ובוודאי אינו אבסולוטי. כך, לדוגמה, ילד שקיבל 19 בכל 3 תת-המבחנים המילוליים של מבחן וקסלר: צד שווה, אוצר מלים והבנה, ציון שממקם אותו במרחק של 6 סטיות תקן מעל לנורמה, ומורה על IQ של לפחות 160, לא אותר כמחונן. נסיון רב שנים ומחקרים רבים שעשו בכל העולם מראים, שבעוד שמחוננות היא "פוטנציאל למצוינות" רבים הילדים שאותרו כמחוננים לא הגשימו פוטנציאל זה. אולם, הילד שהזכרתי, שקיבל את התווית "לא מחונן" על ידי משרד החינוך, הוא בעל סיכויים עצומים להטביע את חותמו במדע, בחברה, בעסקים, באמנות ובכל תחום אפשרי אחר.

3. האם עלי כהורה לסמוך על האינטואיציות שלי לגבי המחוננות של ילדי?

התשובה לשאלה זו היא, במרבית המקרים, כן. מחקרים שנעשו בחו"ל מראים, שההורים הם "מנבאי המחוננות" וגם "מאבחני המחוננות" הטובים ביותר – טובים יותר מגננות, ממורות, מיועצות וממנהלי בתי הספר. הורים יכולים להבחין בפוטנציאל הגבוה של ילדם מגיל צעיר ביותר.

מתי ניתן להבחין בפוטנציאל הזה? על פי מומחים להתפתחות תינוקות וילדים, כאשר ילדים בגיל 3 כבר עסוקים בחיפוש גירויים אינטנסיביים, הדבר מעיד על פוטנציאל להישגים אינטלקטואליים ואקדמיים גבוהים בעתיד. כאשר משווים את ה-IQ הממוצע של ילדים שלא חיפשו גירויים מוגברים בגיל 3 לזה של ילדים שחיפשו מוצאים שההפרש היה בממוצע 12.6 נקודות יותר בקרב ילדים שנמנו עם קבוצת "מחפשי הגירויים" בגיל 3. נראה, לפיכך, שניתן במקרים רבים כבר בגיל 3 לדעת שילד סקרן וצמא לגירויים יגדל ויתפתח ויהיה בעל אינטליגנציה גבוהה.

על הורים לקבל את ילדיהם כפי שהם. הורים העושים זאת יודעים, ש"ילדים באים בכל הצורות, גווני העור והגדלים", דהיינו, לכל ילד – הייחודיות שלו והצרכים שלו. בין אם הילד בן השלוש נחשב "סקרן", ובין אם מחונן – צריך לעזור לו לספק את סקרנותו. צרכי הילד אינם נקבעים על סמך שום ניבוי של הפוטנציאל שלו – הקוגניטיבי, האמנותי, החברתי, המנהיגותי, או השייך לכל תחום אחר.

4. האם העובדה שבתי אפילו לא נבחרה לגשת למועד ב של מבחני המחוננות אומרת שהיא "לא מחוננת?"

יש להורים רבים נטייה לחשוב, ש"אם בתי לא נבחרה לגשת למבדקי המחוננות היא 'לא מחוננת'". ייתכן בהחלט שסטטיסטית קביעה זו מתאימה למדי למציאות. אבל ישנם מקרים רבים – אפילו רבים עד מאוד – של ילדים בעלי לקויות שונות או בעלי קשיים רגשיים שמונעים מהם פעמים רבות למצות את יכולותיהם במבדקי שלב א. כאמור, אין דבר מעיד על כך שהילדה 'לא מחוננת', ייתכן גם לה ראוי היה לתת את ההזדמנות לגשת למבדקי שלב ב לאיתור מחוננות. בכל מקרה של חשד לגבי לקות או בעיה רגשית רצוי שהורים יפנו לייעוץ ויבדקו את הנושא לעומקו.

5. האם העובדה שבני "נכשל" במבחני שלב ב לאיתור מחוננים אומרת שהוא "לא מחונן"?
הסיבות העיקריות שמניתי לכך שילדים מסוימים, אינטליגנטים מאוד, יצירתיים, בעלי סקרנות עצומה וידע מעמיק אינם מאותרים הן, כפי שפירטתי בסעיף הקודם, לקויות למידה, בעיות רגשיות או שניהם גם-יחד. אבל בנוסף להן ישנן סיבות רבות נוספות ל"כשלון" במבדקים לאיתור מחוננים (באחד ממאמרי הבאים אפרט יותר בנושא זה). בכל מקרה שההורים מרגישים שלילדם "מגיע" להשתתף בתכנית למחוננים, שהוא משתעמם בכיתה, שאין לו כל צורך להכין שיעורי בית או ללמוד למבחנים כי ציוניו תמיד מעולים, הוא מביע מורת רוח מרמת הילדים סביבו – יש לבדוק את העניין ולראות האם הסיבה היא שאכן – רמת הלימודים נמוכה עבורו, והוא לא ממצה בשום תחום את יכולותיו בכיתה. לדוגמה אביא את מכתבה של אם (ענת) שבנה "נכשל" במבדקי איתור המחוננים הן בכיתה ב והן בכיתה ג, ולאחר שביררנו את העניין הוא ניגש שוב למבחנים כעבור מספר שנים, ולהלן מכתבה לדנית, שהתלבטה בדיוק באותה בעיה: האם כדאי לבנה לגשת למבחן חוזר לאיתור מחוננים.

<@ --- IMG_2 --- @>
מאת: ענת
דנית, אני ממליצה לך על מבחן חוזר, גם לאחר מס' כשלונות. אם את יודעת ומרגישה שהבן שלך מחונן, מסגרת המצטיינים אחה"צ לא מספקת אותו והוא משתעמם עד כדי סובל בבית הספר, תלחמי עבורו. לא מתוך הגאוה שלך, כפי שחושבים הורים אחרים שמייעצים לך לוותר, אלא מתוך הצורך שלו. לא לענות לו על צרכים אינטלקטואליים ורגשיים -עלול לפגוע בו בעתיד. הייתי בסיטואציה דומה עם הבן שלי שלומד היום בתיכון בכיתת מחוננים, אחרי שלא עבר שתי בחינות (בכיתה ב' ו- ג') והיה אומלל בבית הספר היסודי. בכיתה ח' הוא ניגש שוב ועבר. בגלל שיטת "החתך" של משרד החינוך לאיתור מחוננים, ובגלל חוסר מעורבות של פסיכולוגים בתהליך, יוצא שפקידים מחליטים מי מחונן ומי לא - והבן שלי לא אותר אז כמחונן. כיום הוא לומד במקביל לתיכון גם באוניברסיטה וזוכה לשבחים. מגוחך, לא? היום הוא מחונן ולפני מספר שנים - לא ?

הבן שלי הצליח תודות לטיפול שקיבל אצל דר' חנה דויד - פסיכולוגית שמתמחה במחוננים. בזכותה הצלחנו למחוק נזקים של שנים בבית הספר היסודי, לתרום לבטחון העצמי שלו והכי חשוב לתחושת האושר הפנימי. אם רק היו יותר מחקרים בתחום, היינו יכולים לדעת יותר על עולמם המורכב של המחוננים, כל אחד ועולמו הוא, וביחד, אל נשכח, הם דור העתיד שיש לטפח. בהצלחה!

לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה:
אמא'לה! איך לעזור לילד להתמודד עם פחד?
שלום כיתה א – אבל מתי?
חינוך: מתי אסור לגבות את ה"מערכת"?
אובדנות ונסיונות התאבדות בקרב מתבגרים
חינוך ילדים: כיתות קטנות – האמנם?

השבוע הגיע אלי לייעוץ זוג שסיפר שבתם בת ה-6 לא רק מבינה מהי "חזקה" אלא אף יודעת לחשב כמה זה 2 בחזקת 15. ההורים רצו לדעת אם כדאי לאבחן את הבת שלהם: "כי היא אולי מחוננות". "אם התשובה לשאלה 'האם היא מחוננת' מעניינת אתכם – הנה, קבלו אותם מיידית: כן!" עניתי. כאשר "לחצתי את ההורים אל הקיר" התברר, כפי שהיה צפוי, שההורים רצו לדעת מה לעשות עם הילדה, איך לתת מענה לצרכיה האינטלקטואליים תוך פיתוח הצרכים הרגשיים והחברתיים. אבל לשם כך אין צורך באבחון – ואין כמובן צורך לחכות לשנה הבאה, לבחינות שלב ב של מבדקי המחוננות של מכון סאלד (שבינתיים אין כל ערובה שהיא אכן תוזמן לגשת אליהם), וכמובן – לא צריך לחכות לתשובה שתינתן ביוני 2014. טיפוח כל הצדדים המרכיבים את אישיותה של ילדה מחוננת זו לא תלוי כלל ועיקר במכתב שיתקבל או לא יתקבל בעוד שנה וחצי.

ניתן ליצור קשר עם ד"ר חנה דויד בטלפון: 03-9674748



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר