אנמיה, הידועה גם כחוסר דם, הינה מצב בו אדם סובל מרמה נמוכה של המוגלובין או של תאי דם אדומים (אריתרוציטים) ביחס לנורמה המקובלת ע"פ גילו ומינו. ההמוגלובין בנוי מחלבון הנקרא גלובין וקבוצת הם (HEME) המכילה ברזל. תאי הדם האדומים וההמוגלובין אחראים להעברת החמצן מהריאות לשאר תאי הגוף ולסילוק דו תחמוצת הפחמן מתאי הגוף לריאות. ירידה בהמוגלובין תגרום לירידה באספקת חמצן לרקמות הגוף ולירידה בתפקוד מערכות הגוף השונות. אנמיה אינה מחלה בפני עצמה אלא מהווה סימפטום אפשרי למספר מצבים או מחלות.
1. מחסור בברזל הינה סיבה שכיחה יחסית להיווצרות אנמיה. לרוב, הירידה בייצור של ההמוגלובין נובעת עקב מחסור בברזל. במהלך השנה הראשונה לחייו משלש הילד את משקלו ואת נפח הדם שבגופו, דבר המחייב ייצור מסיבי של המוגלובין. בנוסף, בשנה הראשונה לחייו ניזון הילוד מתזונה דלת ברזל ולכן יש צורך להוסיף לו ברזל, שכן הברזל מהווה מרכיב חשוב של ההמוגלובין ובחסרונו לא יהיה ייצור מספיק של המוגלובין.
2. מצבים נוספים של הפרעה בייצור הם חוסרים של ויטמינים החיוניים לבנית ההמוגלובין, כגון חומצה פולית או ויטמין B12. מצבים אלה נדירים יחסית ומרמזים לרוב על בעיה במערכת העיכול. מחסור ב-B12 יכול להתפתח גם אצל צמחוניים. באנמיה זו תאי הדם האדומים גדולים (מקרוציטית) והטיפול הוא הוספת הוויטמין החסר.
אנמיה מהסוג השני: הרס מוגבר של תאי דם אדומים או איבוד של דם.
1. אורח חיי כדורית דם הוא כ-120 יום. הרס מוגבר של תאי דם אדומים (המוליזה) מתרחש במספר מצבים מולדים, גנטיים. הסיבה השכיחה להרס מוגבר היא ספרוציטוזיס מולדת. במחלה זו קיימת הפרעה במבנה הכדורית כתוצאה מפגם בחלבון הנמצא על דופן הכדורית. הטיפול הוא מתן מנות דם לפי צורך ובהמשך החיים כריתת הטחול.
2. חוסר מולד באנזים גלוקוז 6 (G6PD) פוספט דהידרוגנאז הינו סיבה נוספת להרס מוגבר של תאי דם אדומים. במצב זה אין הרס קבוע של אריתרוציטים אלא אם נפגשו עם תרופה או מאכל כגון פול אשר גורם להרס מהיר שלהם.
אנמיה חרמשית נחשבת למחלת דם תורשית בה ייצור ההמוגלובין לקוי. תפקידו של ההמוגלובין אשר נמצא בתוך תאי הדם האדומים, הוא לשאת את החמצן לתאים האחרים. הלקות של ההגמוגלובין גורמת לעיוות של תאי הדם והפיכתם לצורה המזכירה חרמש ומכאן שמה של אנמיה מסוג זה. הסיבה לאנמיה זו הוא פגם בגן האחראי על הוראות ייצור של גלובין בתא (הגלובין הוא אחד ממרכיבי ההמוגלובין). הפגם הזה גורם לכך שההמוגלובין לא יעמוד בתפקידו לשאת חמצן במידה מספקת. הלוקים באנמיה חרמשית הם בעלי זוג כרומוזומים פגום, אם רק כרומוזום אחד פגום המוגלובין יעבוד כראוי. אנמיה חרמשית נפוצה בעיקר באפריקה ובמדינות עולם שלישי נוספות. אנמיה חרמשית עלולה לגרום למוות בקרב ילדים וכיום מדברים על פתרון באמצעות השתלה של הגן לגלובין מתאי גזע עצמאיים.
התסימנים העיקריים הם עייפות, חולשה וסחרחורת. תסמינים נוספים כוללים: כאבי ראש, עצבנות, קושי בריכוז, חוסר תאבון ודופק לב מהיר. ירידה בהמוגלובין אצל ילדים תגרום להם להיות חלשים, ישנוניים וחיוורים.
אבחנה של אנמיה נעשית בבדיקת מעבדה הנקראת ספירת דם או תמונת דם מלאה (CBC). בבדיקה זו בודקים את מספר תאי הדם האדומים, רמת ההמוגלובין ומספר מדדים נוספים כגון: נפח ממוצע של כדורית דם אדומה (MCV), כמות ממוצעת של ההמוגלובין בכדורית (MCH) והיחס בגודל בין הכדורית הגדולה ביותר לקטנה ביותר (RDW).
לעתים מבצעים בדיקות נוספות לצורך גילוי סיבת האנמיה כגון: רמות ברזל, חלבונים הקושרים ברזל (פריטין וטרנספרין), ויטמינים החשובים לבניית המוגלובין (חומצה פולית, ויטמין B12) ובדיקות למבנה ההמוגלובין (אלקטרופורזה של גלובינים). על הרופא להתבונן במשטח דם על מבנה וצורת כדורית הדם במיקרוסקופ.
מקורות הברזל בתזונה הם בשר ודגים, כאשר בשר הבקר והחלקים הפנימיים כדוגמת כבד, עשירים יותר בברזל. בשר הודו עשיר יותר בברזל מבשר עוף. הברזל שמקורו בבשר, זמין יותר מהברזל שמקורו בירקות. כמו כן, ויטמין C מגביר את ספיגת הברזל, בעוד שחלב ומוצריו, כמו גם תה, מפחיתים את ספיגת הברזל במעי. זאת אחת הסיבות שאת תוספת הברזל אין לתת יחד עם חלב. רק 10% מהברזל המגיע מתזונה נספג בסופו של דבר בגוף.
אנמיה הנובעת מחסר של ברזל בגיל ילדות יכולה להיגרם גם בגלל סיבות נוספות, כגון: בעיית ספיגה במערכת העיכול, עקב אי סבילות ללקטוז ומחלת הצליאק (רגישות לחלבון הגלוטן המצוי בקמח). בקרב מתבגרים ומבוגרים אנמיה הנובע מחוסר בברזל יכולה להיווצר גם מאיבוד דם מוגבר במהלך המחזור החודשי או במערכת העיכול (בעקבות כיב קיבה, רפלוקס, מחלת קרוהן ועוד). פעילותם של מספר אנזימים במוח תלויים בברזל ופעילותם אינה נפגעת גם במחסור חמור. לעומת זאת, קיימים מספר מחקרים המקשרים בין ירידה בכושר האינטליגנציה, בחשיבה ובריכוז לבין חסר בברזל. מצבים אלה ניתנים לתיקון על ידי תוספת ברזל.
אבחנה של אנמיה זו נעשית כאשר מבחינים בהופעת תאי דם אדומים קטנים (מיקרוציטים) עם כמות קטנה של המוגלובין (היפוכרומים) בתוכם וכן כאשר ישנו הבדל גדול בין גדלי הכדוריות (RDW). כמו כן ניתן לבדוק באופן ישיר את רמת הברזל ורמת החלבונים הנושאים אותו בדם.
במקרים קיצוניים הטיפול הוא על ידי מתן ברזל במינון גבוה דרך הפה. במקרים של בעיית ספיגה עקב מחלת מעיים יש לתת ברזל ישירות לווריד. במקרים של צליאק או אי סבילות ללקטוז, טיפול בבעיה הבסיסית יפטור את בעיית ספיגת הברזל.
מדובר במצב שבו לשד העצמות חדל לפעול וליצור תאים מכל שורות הדם: כדוריות דם אדומות, לבנות וטרומבוציטים. בספירת הדם ניתן יהיה להבחין בירידה בכל התאים האלה: טרומבוציטופניה (מספר טסיות נמוך) ולויקופניה (ספירה לבנה נמוכה) ועוד. כתוצאה מכך תיתכן חולשה וסחרחורות (עקב האנמיה), דימומים (עקב הטסיות הנמוכות) וחום או זיהומים (עקב הירידה בלויקוציטים). לא תמיד אפשר לזהות את הסיבה לאנמיה אפלסטית. לעיתים מדובר בתגובה לחומרים שונים - כימיים או תרופתיים, כמו: סולפה, צבעי שיער, קוטלי חרקים ועוד, קרינה, וירוסים מסוימים ועוד.
לאנמיה תסמינים רבים, אך לא כל תסמין מעיד בהכרח על אנמיה, ביניהם ניתן למצוא: ציפורניים שבירות נטולי ברק, נשירת שיער, חוסר תחושה בגפיים, קשיי ריכוז, חולשה, תשישות, סחרחורות, חיוורון פנים ושפתיים, כאב ראש, לחצים וכאב בחזה, מצב רוח בלתי מאוזן, נטייה לבכיינות ורוגז, עליה בקצב הלב, גפיים קרות, קוצר נשימה במאמץ ובעיות שינה.
ערכי המוגלובין תקינים לגבר: 16-12 ולאישה: 18-14. אבחון אנמיה נעשה באמצעות בדיקות דם:
ספירת דם מלאה המעידה על רמות נמוכות של המוגלובין, המטוקריט, ברזל ופריטין (מעידה על מצב מחסני הברזל בגוף), נפח ממוצע של כדורית הדם האדומה קטן (MCV), כמות ממוצעת של המוגלובין נמוכה (MCH).
משטח דם המעיד על צורתה וגודלה של הכדורית (במצב של חוסר ברזל נראה כדורית קטנה, יחסית ומרכזה חיוור).
בהתאם לתוצאות יוסיף הרופא המטפל בדיקות נוספות או יבדוק אופציות לטיפולים.
אנמיה עוברית הינה תופעה של חוסר דם של העובר, העלול להיגרם מסיבות מגוונות. הנפוצה מכולן היא אי התאמת סוג הדם בין האם לעובר שברחמה. התופעה נדירה למדי באוכלוסיה הכללית ופוגעת בכ-2% מההריונות. בקרב יולדות עם סוג דם שלילי, הסיכון לפגיעה עוברית גבוה הרבה יותר ועומד על כ-16%. הפגיעה העוברית ניתנת למניעה באופן קל יחסית על ידי מתן טיפול מניעתי לכל יולדת הנמצאת בסיכון לפתח את המחלה.
בכדי שתתקיים אי התאמת דם בין האם לעוברה, חייבים להתקיים שני תנאים הכרחיים: האחד, סוג דמה של האם יהיה שלילי כדוגמת A שלילי, B שלילי, O שלילי, AB שלילי וכו'. והשני - סוג דמו של העובר יהיה חיובי כדוגמת A חיובי, B חיובי, O חיובי, AB חיובי וכו'.
למרות שקיימים כ-400 אופנים בהם יכולים האם והעובר להיבדל בסוגי הדם שלהם, הסוג הנפוץ מכולם מתרחש כאשר העובר מקבל דווקא את סוג הדם של אביו ולא את זה של אימו. סוג דם שלילי של האם הוא אינו מצב נפוץ, למרות שהשכיחות משתנה על פי המוצא (בישראל כ-13% מהיולדות הן בעלות סוג דם שלילי). זו הסיבה לכך שהתופעה נדירה למדי באוכלוסיה.
במקרים בהם מתקיימת אי התאמת דם שכזו בין האם לעובר, עלול גוף היולדת לפתח נוגדנים כנגד כדוריות הדם האדומות של העובר. נוגדנים אלה חוצים את השליה אל העובר ועלולים לפגוע בכדוריות האדומות שלו. בעקבות הרס הכדוריות האדומות, מפתח העובר אנמיה המביאה להפרעה קשה בתפקוד מערכות גופו. הלב נדרש לפעול בעוצמה בכדי לפצות על החסר בדם, הוא גדל ופעילותו נפגעת. בנוסף, איברי העובר המייצרים כדוריות דם (כבד וטחול) גדלים גם הם (גדילה שאינה תקינה) בנסיון נואש לפצות על הרס הכדוריות האדומות. במרבית ההריונות, בהם פוגעת המחלה, היא תהיה קלה עד בינונית, אך בכ- 12%-25% מהמקרים, הילודים המעורבים יסבלו ממחלה קשה ואם לא יטופלו נשקפת להם סכנת חיים בעודם ברחם אימם.
המחלה אינה פוגעת בעובר במהלך ההריון הראשון. בהריון זה לומדת המערכת החיסונית של האם להכיר את כדוריות הדם האדומות של העובר ולייצר נגדם נוגדנים. הנוגדנים הראשונים שנוצרים הינם נוגדנים גדולים שאינם עוברים את מחסום השליה ולכן אינם פוגעים בעובר. בנוסף, נוצרים על ידי גוף האם גם "תאי זכרון". אלה הם תאים מיוחדים של מערכת החיסון האמהית שייכנסו לפעולה בפעם הבאה בה יהיה צורך לייצר נוגדנים במהירות, ועל בסיס הזיכרון החיסוני שנרכש בהריון הראשון כנגד כדוריות היילוד. בהריון חוזר הריון שני ומעלה) נוצרים נוגדנים אלה, העוברים את השלייה ועלולים, כאמור, לגרום לאנמיה עוברית.
סוג נוסף של אנמיה הגורם להרס מוגבר של תאי דם אדומים או איבוד של דם. תאי הדם האדומים מפורקים, מה שגורם להמוגלובין להשתחרר אל נוזל הפלזמה. פעולה זו, כאשר מתרחשת באופן טבעי, הינה חלק מתפקידו של הטחול. תהליך לא טבעי של הרס כדוריות אדומות מתרחש במספר מצבים מולדים, גנטיים:
ספרוציטוזיס מולדת. במחלה זו קיימת הפרעה במבנה הכדורית כתוצאה מפגם בחלבון הנמצא על דופן הכדורית. הטיפול הוא מתן מנות דם לפי צורך ובהמשך החיים כריתת הטחול.
חוסר מולד באנזים גלוקוז 6 - פוספט דהידרוגנאז (G6PD -. במצב זה אין הרס קבוע של אריתרוציטים אלא אם נפגשו עם תרופה או מאכל כגון פול אשר גורם להרס מהיר שלהם.
פנקוני אנמיה (פנקוני A ופנקוני C) - מחלה תורשתית קשה שמתבטאת בעיקר בחוסר בתאי הדם האדומים (אנמיה) ובהמשך גם של תאי הדם האחרים, תהליך זה הולך ומחריף עם השנים.
חוסר ברזל אצל ילדים ותינוקות הגורם להופעת אנמיה, עלול לפגוע בתפקוד נורמאלי של אנזימים החשובים לקיום הגוף ואף לפגיעה בגדילה ובהתפתחויות פסיכו-מוטוריות, העלולות להיות קריטיות להמשך חייו הבוגרים של הילד. מסיבות אלו חשוב ביותר למנוע חוסר ברזל אצל ילדים. בעבר פורסם כי כ-30% מילדי ישראל סובלים או עלולים לסבול במהלך חייהם מבעיית חוסר ברזל ברמה כזו או אחרת.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הגדירה אנמיה אצל תינוקות בגיל שנה, כאשר רמת המוגלובין הנמצאת בדמם הינה מתחת ל-11 מ"ג/ד"ל. על פי הגדרה זו ועל פי מדיניות ארגון הבריאות העולמי, יש להוסיף תכשיר ברזל גם לתינוקות בגיל שנה שרמת ההמוגלובין שלהם נמוכה מ-11.
אנמיה: טיפול
טיפולים קונבנציונאליים שצוינו מעלה, ביניהם נטילת ברזל דרך הפה או דרך הווריד (תלוי בחומרת המצב), טיפול בבעיה המקורית שגורמת לאנמיה במקרים של צליאק ואי סבילות ללקטוז וכו'.
הרפואה המשלימה מציעה לשפר את התזונה ובעקבות כך את רמת הספיגה של הברזל בדם. זאת ייעשה ע"י שימוש בצמחי מרפא כדוגמת משקה כלורופיל עשיר בברזל ובנוגדני חימצון המנקים את הגוף. במקביל מומלץ להפחית עד כמה שניתן בצריכת קפאין הידוע בנטייתו לחבל בספיגת הברזל, כמו גם אלכוהול, או לפחות להקפיד לא לשתות אותם בסמוך לארוחה וכמובן להימנע מעישון. בנוסף, מומלץ לא לשלב צריכת מוצרי חלב ביחד עם הארוחות. שיפור הספיגה יעשה באמצעות ויטמין C אותו מומלץ ליטול יחד עם מוצרים המכילים ברזל.
ע"פ הרפואה הסינית, מומלץ לשלב בתפריט את המזונות הבאים הידועים כמחזקי דם: ביצים, פירות יבשים, בשר ודגים, עדשים ושעועית כל אלה לצד צמחי מרפא מותאמים אישית ודיקור סיני.
שמונה קבוצות מזון המכילות ברזל רב יסייעו למנוע אנמיה בקרב ילדים:
1. עלים ירוקים. פטרוזיליה, כוסברה, עירית, תרד.
2. אגוזים וזרעים. פיסטוק, צנובר, קשיו, אילסר, ברזיל, גרעיני אבטיח, מלך, בוטנים, גרעיני דלעת, גרעיני חמניות, טחינה (במיוחד משומשום מלא), שקדים.
3. דגנים מלאים. פסטות מקמח מלא, בורגול, קינואה, אמרנט, גריסי פנינה, כוסמת, לחם מחיטה מלאה, סובין חיטה, נבט חיטה, קוואקר, פופקורן.
4. קטניות. אפונה יבשה, חומוס, חילבה, סויה ומוצריה (טופו, מיסו), עדשים, פול, שעועית לבנה.
5. ירקות. אפונה ירוקה, ארטישוק ירושלמי, כרישה, ברוקולי.
6. פירות. אפרסמון, משמשים מיובשים, צימוקים, שזיפים מיובשים, תאנים יבשות, תות עץ, רימון.
7. שונות. אצות, זיתים שחורים, מולסה, לתת, אבקת קקאו, שוקולד (במיוחד מריר), שמרים.
8. בשר: בקר, כבש, עגל, הודו, עוף ובמיוחד כבדים.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
אנמיה נחלקת לשתי קבוצות עיקריות:
אנמיה מהסוג הראשון:
הפרעה בייצור של המוגלובין ותאי דם אדומים.1. מחסור בברזל הינה סיבה שכיחה יחסית להיווצרות אנמיה. לרוב, הירידה בייצור של ההמוגלובין נובעת עקב מחסור בברזל. במהלך השנה הראשונה לחייו משלש הילד את משקלו ואת נפח הדם שבגופו, דבר המחייב ייצור מסיבי של המוגלובין. בנוסף, בשנה הראשונה לחייו ניזון הילוד מתזונה דלת ברזל ולכן יש צורך להוסיף לו ברזל, שכן הברזל מהווה מרכיב חשוב של ההמוגלובין ובחסרונו לא יהיה ייצור מספיק של המוגלובין.
2. מצבים נוספים של הפרעה בייצור הם חוסרים של ויטמינים החיוניים לבנית ההמוגלובין, כגון חומצה פולית או ויטמין B12. מצבים אלה נדירים יחסית ומרמזים לרוב על בעיה במערכת העיכול. מחסור ב-B12 יכול להתפתח גם אצל צמחוניים. באנמיה זו תאי הדם האדומים גדולים (מקרוציטית) והטיפול הוא הוספת הוויטמין החסר.
אנמיה מהסוג השני: הרס מוגבר של תאי דם אדומים או איבוד של דם.
1. אורח חיי כדורית דם הוא כ-120 יום. הרס מוגבר של תאי דם אדומים (המוליזה) מתרחש במספר מצבים מולדים, גנטיים. הסיבה השכיחה להרס מוגבר היא ספרוציטוזיס מולדת. במחלה זו קיימת הפרעה במבנה הכדורית כתוצאה מפגם בחלבון הנמצא על דופן הכדורית. הטיפול הוא מתן מנות דם לפי צורך ובהמשך החיים כריתת הטחול.
2. חוסר מולד באנזים גלוקוז 6 (G6PD) פוספט דהידרוגנאז הינו סיבה נוספת להרס מוגבר של תאי דם אדומים. במצב זה אין הרס קבוע של אריתרוציטים אלא אם נפגשו עם תרופה או מאכל כגון פול אשר גורם להרס מהיר שלהם.
אנמיה חרמשית
אנמיה חרמשית נחשבת למחלת דם תורשית בה ייצור ההמוגלובין לקוי. תפקידו של ההמוגלובין אשר נמצא בתוך תאי הדם האדומים, הוא לשאת את החמצן לתאים האחרים. הלקות של ההגמוגלובין גורמת לעיוות של תאי הדם והפיכתם לצורה המזכירה חרמש ומכאן שמה של אנמיה מסוג זה. הסיבה לאנמיה זו הוא פגם בגן האחראי על הוראות ייצור של גלובין בתא (הגלובין הוא אחד ממרכיבי ההמוגלובין). הפגם הזה גורם לכך שההמוגלובין לא יעמוד בתפקידו לשאת חמצן במידה מספקת. הלוקים באנמיה חרמשית הם בעלי זוג כרומוזומים פגום, אם רק כרומוזום אחד פגום המוגלובין יעבוד כראוי. אנמיה חרמשית נפוצה בעיקר באפריקה ובמדינות עולם שלישי נוספות. אנמיה חרמשית עלולה לגרום למוות בקרב ילדים וכיום מדברים על פתרון באמצעות השתלה של הגן לגלובין מתאי גזע עצמאיים.
אנמיה: תסמינים (סימפטומים)
התסימנים העיקריים הם עייפות, חולשה וסחרחורת. תסמינים נוספים כוללים: כאבי ראש, עצבנות, קושי בריכוז, חוסר תאבון ודופק לב מהיר. ירידה בהמוגלובין אצל ילדים תגרום להם להיות חלשים, ישנוניים וחיוורים.
אנמיה אבחנה
אבחנה של אנמיה נעשית בבדיקת מעבדה הנקראת ספירת דם או תמונת דם מלאה (CBC). בבדיקה זו בודקים את מספר תאי הדם האדומים, רמת ההמוגלובין ומספר מדדים נוספים כגון: נפח ממוצע של כדורית דם אדומה (MCV), כמות ממוצעת של ההמוגלובין בכדורית (MCH) והיחס בגודל בין הכדורית הגדולה ביותר לקטנה ביותר (RDW).
לעתים מבצעים בדיקות נוספות לצורך גילוי סיבת האנמיה כגון: רמות ברזל, חלבונים הקושרים ברזל (פריטין וטרנספרין), ויטמינים החשובים לבניית המוגלובין (חומצה פולית, ויטמין B12) ובדיקות למבנה ההמוגלובין (אלקטרופורזה של גלובינים). על הרופא להתבונן במשטח דם על מבנה וצורת כדורית הדם במיקרוסקופ.
אנמיה וברזל
מקורות הברזל בתזונה הם בשר ודגים, כאשר בשר הבקר והחלקים הפנימיים כדוגמת כבד, עשירים יותר בברזל. בשר הודו עשיר יותר בברזל מבשר עוף. הברזל שמקורו בבשר, זמין יותר מהברזל שמקורו בירקות. כמו כן, ויטמין C מגביר את ספיגת הברזל, בעוד שחלב ומוצריו, כמו גם תה, מפחיתים את ספיגת הברזל במעי. זאת אחת הסיבות שאת תוספת הברזל אין לתת יחד עם חלב. רק 10% מהברזל המגיע מתזונה נספג בסופו של דבר בגוף.
אנמיה הנובעת מחסר של ברזל בגיל ילדות יכולה להיגרם גם בגלל סיבות נוספות, כגון: בעיית ספיגה במערכת העיכול, עקב אי סבילות ללקטוז ומחלת הצליאק (רגישות לחלבון הגלוטן המצוי בקמח). בקרב מתבגרים ומבוגרים אנמיה הנובע מחוסר בברזל יכולה להיווצר גם מאיבוד דם מוגבר במהלך המחזור החודשי או במערכת העיכול (בעקבות כיב קיבה, רפלוקס, מחלת קרוהן ועוד). פעילותם של מספר אנזימים במוח תלויים בברזל ופעילותם אינה נפגעת גם במחסור חמור. לעומת זאת, קיימים מספר מחקרים המקשרים בין ירידה בכושר האינטליגנציה, בחשיבה ובריכוז לבין חסר בברזל. מצבים אלה ניתנים לתיקון על ידי תוספת ברזל.
אבחנה של אנמיה זו נעשית כאשר מבחינים בהופעת תאי דם אדומים קטנים (מיקרוציטים) עם כמות קטנה של המוגלובין (היפוכרומים) בתוכם וכן כאשר ישנו הבדל גדול בין גדלי הכדוריות (RDW). כמו כן ניתן לבדוק באופן ישיר את רמת הברזל ורמת החלבונים הנושאים אותו בדם.
במקרים קיצוניים הטיפול הוא על ידי מתן ברזל במינון גבוה דרך הפה. במקרים של בעיית ספיגה עקב מחלת מעיים יש לתת ברזל ישירות לווריד. במקרים של צליאק או אי סבילות ללקטוז, טיפול בבעיה הבסיסית יפטור את בעיית ספיגת הברזל.
אנמיה אפלסטית
מדובר במצב שבו לשד העצמות חדל לפעול וליצור תאים מכל שורות הדם: כדוריות דם אדומות, לבנות וטרומבוציטים. בספירת הדם ניתן יהיה להבחין בירידה בכל התאים האלה: טרומבוציטופניה (מספר טסיות נמוך) ולויקופניה (ספירה לבנה נמוכה) ועוד. כתוצאה מכך תיתכן חולשה וסחרחורות (עקב האנמיה), דימומים (עקב הטסיות הנמוכות) וחום או זיהומים (עקב הירידה בלויקוציטים). לא תמיד אפשר לזהות את הסיבה לאנמיה אפלסטית. לעיתים מדובר בתגובה לחומרים שונים - כימיים או תרופתיים, כמו: סולפה, צבעי שיער, קוטלי חרקים ועוד, קרינה, וירוסים מסוימים ועוד.
אנמיה אפלסטית מתחלקת לשני סוגים:
אנמיה אפלסטית ראשונית (מולדת).
אנמיה זו הינה סוג קשה הגורם ברוב המקרים למות החולה כתוצאה מזיהום או מחיידקים. הטיפול היחיד המוצע היום הוא השתלת מח עצם מתורם.אנמיה אפלסטית נרכשת.
אנמיה זו עלולה לקרות בעקבות גורמים חיצוניים, כגון: תרופות כימותרפיות, קרינה, זיהום ויראלי קשה שפוגע גם ברקמת לשד העצמות וכן מחלה חיסונית שבה נוצרים נוגדנים כנגד המערכת והיא אט-אט נהרסת. אנמיה זו נרפאת, לרוב, מעצמה וללא התערבות הרפואה. במידה ולא, יש לבדוק מה הסיבה ולטפל בה תוך תמיכה במתן עירויי תוצרי דם לפי הצורך. רק אם המצב לא משתנה נכנסים לתהליך של השתלת מח עצם. הצורה הנרכשת יכולה להתרחש בכל גיל.אנמיה: תסמינים
לאנמיה תסמינים רבים, אך לא כל תסמין מעיד בהכרח על אנמיה, ביניהם ניתן למצוא: ציפורניים שבירות נטולי ברק, נשירת שיער, חוסר תחושה בגפיים, קשיי ריכוז, חולשה, תשישות, סחרחורות, חיוורון פנים ושפתיים, כאב ראש, לחצים וכאב בחזה, מצב רוח בלתי מאוזן, נטייה לבכיינות ורוגז, עליה בקצב הלב, גפיים קרות, קוצר נשימה במאמץ ובעיות שינה.
אנמיה אבחנה
ערכי המוגלובין תקינים לגבר: 16-12 ולאישה: 18-14. אבחון אנמיה נעשה באמצעות בדיקות דם:
ספירת דם מלאה המעידה על רמות נמוכות של המוגלובין, המטוקריט, ברזל ופריטין (מעידה על מצב מחסני הברזל בגוף), נפח ממוצע של כדורית הדם האדומה קטן (MCV), כמות ממוצעת של המוגלובין נמוכה (MCH).
משטח דם המעיד על צורתה וגודלה של הכדורית (במצב של חוסר ברזל נראה כדורית קטנה, יחסית ומרכזה חיוור).
בהתאם לתוצאות יוסיף הרופא המטפל בדיקות נוספות או יבדוק אופציות לטיפולים.
אנמיה בהריון, אנמיה עוברית
אנמיה עוברית הינה תופעה של חוסר דם של העובר, העלול להיגרם מסיבות מגוונות. הנפוצה מכולן היא אי התאמת סוג הדם בין האם לעובר שברחמה. התופעה נדירה למדי באוכלוסיה הכללית ופוגעת בכ-2% מההריונות. בקרב יולדות עם סוג דם שלילי, הסיכון לפגיעה עוברית גבוה הרבה יותר ועומד על כ-16%. הפגיעה העוברית ניתנת למניעה באופן קל יחסית על ידי מתן טיפול מניעתי לכל יולדת הנמצאת בסיכון לפתח את המחלה.
בכדי שתתקיים אי התאמת דם בין האם לעוברה, חייבים להתקיים שני תנאים הכרחיים: האחד, סוג דמה של האם יהיה שלילי כדוגמת A שלילי, B שלילי, O שלילי, AB שלילי וכו'. והשני - סוג דמו של העובר יהיה חיובי כדוגמת A חיובי, B חיובי, O חיובי, AB חיובי וכו'.
למרות שקיימים כ-400 אופנים בהם יכולים האם והעובר להיבדל בסוגי הדם שלהם, הסוג הנפוץ מכולם מתרחש כאשר העובר מקבל דווקא את סוג הדם של אביו ולא את זה של אימו. סוג דם שלילי של האם הוא אינו מצב נפוץ, למרות שהשכיחות משתנה על פי המוצא (בישראל כ-13% מהיולדות הן בעלות סוג דם שלילי). זו הסיבה לכך שהתופעה נדירה למדי באוכלוסיה.
במקרים בהם מתקיימת אי התאמת דם שכזו בין האם לעובר, עלול גוף היולדת לפתח נוגדנים כנגד כדוריות הדם האדומות של העובר. נוגדנים אלה חוצים את השליה אל העובר ועלולים לפגוע בכדוריות האדומות שלו. בעקבות הרס הכדוריות האדומות, מפתח העובר אנמיה המביאה להפרעה קשה בתפקוד מערכות גופו. הלב נדרש לפעול בעוצמה בכדי לפצות על החסר בדם, הוא גדל ופעילותו נפגעת. בנוסף, איברי העובר המייצרים כדוריות דם (כבד וטחול) גדלים גם הם (גדילה שאינה תקינה) בנסיון נואש לפצות על הרס הכדוריות האדומות. במרבית ההריונות, בהם פוגעת המחלה, היא תהיה קלה עד בינונית, אך בכ- 12%-25% מהמקרים, הילודים המעורבים יסבלו ממחלה קשה ואם לא יטופלו נשקפת להם סכנת חיים בעודם ברחם אימם.
המחלה אינה פוגעת בעובר במהלך ההריון הראשון. בהריון זה לומדת המערכת החיסונית של האם להכיר את כדוריות הדם האדומות של העובר ולייצר נגדם נוגדנים. הנוגדנים הראשונים שנוצרים הינם נוגדנים גדולים שאינם עוברים את מחסום השליה ולכן אינם פוגעים בעובר. בנוסף, נוצרים על ידי גוף האם גם "תאי זכרון". אלה הם תאים מיוחדים של מערכת החיסון האמהית שייכנסו לפעולה בפעם הבאה בה יהיה צורך לייצר נוגדנים במהירות, ועל בסיס הזיכרון החיסוני שנרכש בהריון הראשון כנגד כדוריות היילוד. בהריון חוזר הריון שני ומעלה) נוצרים נוגדנים אלה, העוברים את השלייה ועלולים, כאמור, לגרום לאנמיה עוברית.
אנמיה המוליטית
סוג נוסף של אנמיה הגורם להרס מוגבר של תאי דם אדומים או איבוד של דם. תאי הדם האדומים מפורקים, מה שגורם להמוגלובין להשתחרר אל נוזל הפלזמה. פעולה זו, כאשר מתרחשת באופן טבעי, הינה חלק מתפקידו של הטחול. תהליך לא טבעי של הרס כדוריות אדומות מתרחש במספר מצבים מולדים, גנטיים:
ספרוציטוזיס מולדת. במחלה זו קיימת הפרעה במבנה הכדורית כתוצאה מפגם בחלבון הנמצא על דופן הכדורית. הטיפול הוא מתן מנות דם לפי צורך ובהמשך החיים כריתת הטחול.
חוסר מולד באנזים גלוקוז 6 - פוספט דהידרוגנאז (G6PD -. במצב זה אין הרס קבוע של אריתרוציטים אלא אם נפגשו עם תרופה או מאכל כגון פול אשר גורם להרס מהיר שלהם.
פנקוני אנמיה
פנקוני אנמיה (פנקוני A ופנקוני C) - מחלה תורשתית קשה שמתבטאת בעיקר בחוסר בתאי הדם האדומים (אנמיה) ובהמשך גם של תאי הדם האחרים, תהליך זה הולך ומחריף עם השנים.
אנמיה ילדים, אנמיה תינוקות
חוסר ברזל אצל ילדים ותינוקות הגורם להופעת אנמיה, עלול לפגוע בתפקוד נורמאלי של אנזימים החשובים לקיום הגוף ואף לפגיעה בגדילה ובהתפתחויות פסיכו-מוטוריות, העלולות להיות קריטיות להמשך חייו הבוגרים של הילד. מסיבות אלו חשוב ביותר למנוע חוסר ברזל אצל ילדים. בעבר פורסם כי כ-30% מילדי ישראל סובלים או עלולים לסבול במהלך חייהם מבעיית חוסר ברזל ברמה כזו או אחרת.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הגדירה אנמיה אצל תינוקות בגיל שנה, כאשר רמת המוגלובין הנמצאת בדמם הינה מתחת ל-11 מ"ג/ד"ל. על פי הגדרה זו ועל פי מדיניות ארגון הבריאות העולמי, יש להוסיף תכשיר ברזל גם לתינוקות בגיל שנה שרמת ההמוגלובין שלהם נמוכה מ-11.
אנמיה: טיפול
טיפולים קונבנציונאליים שצוינו מעלה, ביניהם נטילת ברזל דרך הפה או דרך הווריד (תלוי בחומרת המצב), טיפול בבעיה המקורית שגורמת לאנמיה במקרים של צליאק ואי סבילות ללקטוז וכו'.
הרפואה המשלימה מציעה לשפר את התזונה ובעקבות כך את רמת הספיגה של הברזל בדם. זאת ייעשה ע"י שימוש בצמחי מרפא כדוגמת משקה כלורופיל עשיר בברזל ובנוגדני חימצון המנקים את הגוף. במקביל מומלץ להפחית עד כמה שניתן בצריכת קפאין הידוע בנטייתו לחבל בספיגת הברזל, כמו גם אלכוהול, או לפחות להקפיד לא לשתות אותם בסמוך לארוחה וכמובן להימנע מעישון. בנוסף, מומלץ לא לשלב צריכת מוצרי חלב ביחד עם הארוחות. שיפור הספיגה יעשה באמצעות ויטמין C אותו מומלץ ליטול יחד עם מוצרים המכילים ברזל.
ע"פ הרפואה הסינית, מומלץ לשלב בתפריט את המזונות הבאים הידועים כמחזקי דם: ביצים, פירות יבשים, בשר ודגים, עדשים ושעועית כל אלה לצד צמחי מרפא מותאמים אישית ודיקור סיני.
טיפול באמצעות תזונה
:שמונה קבוצות מזון המכילות ברזל רב יסייעו למנוע אנמיה בקרב ילדים:
1. עלים ירוקים. פטרוזיליה, כוסברה, עירית, תרד.
2. אגוזים וזרעים. פיסטוק, צנובר, קשיו, אילסר, ברזיל, גרעיני אבטיח, מלך, בוטנים, גרעיני דלעת, גרעיני חמניות, טחינה (במיוחד משומשום מלא), שקדים.
3. דגנים מלאים. פסטות מקמח מלא, בורגול, קינואה, אמרנט, גריסי פנינה, כוסמת, לחם מחיטה מלאה, סובין חיטה, נבט חיטה, קוואקר, פופקורן.
4. קטניות. אפונה יבשה, חומוס, חילבה, סויה ומוצריה (טופו, מיסו), עדשים, פול, שעועית לבנה.
5. ירקות. אפונה ירוקה, ארטישוק ירושלמי, כרישה, ברוקולי.
6. פירות. אפרסמון, משמשים מיובשים, צימוקים, שזיפים מיובשים, תאנים יבשות, תות עץ, רימון.
7. שונות. אצות, זיתים שחורים, מולסה, לתת, אבקת קקאו, שוקולד (במיוחד מריר), שמרים.
8. בשר: בקר, כבש, עגל, הודו, עוף ובמיוחד כבדים.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
דיקור סיני
בפורום זה אפשר להתייעץ על נושאים כמו תמיכה בפוריות, תמיכה בדיאטה, טיפול בהריון, טיפולים לילדים, נקודות דיקור, טיפול בכאבים ובדלקות ועוד
הוספת הודעה לפורום
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה
-
לקביעת תורסגירה